חדושי הלכות על בכורות י״ח

1 בפרש"י בד"ה סבר לה כו' לן לרבנן הס"ד ואח"כ מ"ה אי אפשר כו' אינה קרובה הס"ד ואח"כ מ"ה אפשר כו' אפילו קרובות הס"ד ואח"כ מ"ה ויתנו כו' ובד"ה דאפשר כו' ליתן תרתי כו' ובד"ה תרגמיה כו' לה מסיפא הס"ד ובד"ה שומן יהא כו' ויטעון ישראל לכהן כו' כצ"ל:

2 תוס' בד"ה עשו את כו' מפריש עליהן מחלקן כו' למאי דפרישית כו' לא מוקמינן לה כיחידאה. שמא כו' עכ"ל כצ"ל:

3 בפירש"י בד"ה ביד כהן כו' משום דחליפין ביד כהן הא לר"מ נמי מה"ט ליפטר אלא כו' עכ"ל כצ"ל:

4 בד"ה לשנים שהפקידו כו' ומתה האחת ואין ידוע כו' ובד"ה שמניחה רועה בין שניהם לחלקה ומסתלק דהכא ליכא למימר המוציא מחבירו ומתניתין נמי כו' עכ"ל ובד"ה אחד לו כו' תחלה הס"ד ובד"ה משמנין כו' כחוש הס"ד ובד"ה יחלוקו כו' מקמייתא הס"ד ובד"ה שחליפין כו' פטור האחד מן כו' עכ"ל כצ"ל:

5 תוס' בד"ה שמניח רועה כו' כי ההוא דגזל א' כו' בספק הנוח ואי מסתלק כו' ואם ר"ל מסתלק וכל דאלים כו' דמדמה לה דר' טרפון כו' ובד"ה אקנוייה כו' כדאמר תיזל איהי כו' עכ"ל כצ"ל: